החיידקים שמסתתרים במי השתייה שלנו
והסיכונים שהם מביאים איתם
חברת המים עושה עבודה מעולה, אבל בדרך הארוכה עד לברז שלכם, הצנרת הישנה הופכת ל"בית מלון" לחיידקים זעירים. פירקנו עבורכם את הנושא למילים פשוטות, כדי שתדעו מה קורה ואיך לפתור את זה בקלות.
היכרות עם ה"אורחים" הבלתי נראים 🦠
הם שקופים, הם קטנטנים, והם ממש לא מוזמנים. הנה החיידקים והטפילים הנפוצים שמצטברים בדפנות הצנרת שלכם.
לחצו על השמות כדי לגלות מה הם עושים:
בחרו באחד הלחצנים מימין
כדי לחשוף את האמת
🔍 מה הסיפור שלו?
⚠️ למה זה לא טוב לנו?
לאן נעלם הכלור של העירייה? 🤷♂️
כולנו יודעים שמוסיפים כלור למים כדי להרוג חיידקים. הבעיה היא שככל שהמים מתרחקים מהתחנה ומתעכבים בצנרת הבניין הישנה שלכם – הכלור מתנדף, והחיידקים מתחילים להקים מושבות (שכבת רפש שנקראת "ביופילם").
📍 באילו ערים הסיכון לצנרת מזוהמת גבוה יותר?
הכלל פשוט: ככל שהבניין או השכונה ותיקים יותר, כך הצנרת צוברת יותר "ביופילם" וחיידקים עם השנים. אנו נתקלים בתופעה זו באופן יומיומי בהתקנות שלנו, במיוחד באזורים עם תשתיות ותיקות במרכז הארץ וסביבתה: תל אביב, ירושלים, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, ראשון לציון ורחובות.
עם זאת, גם באזורים ושכונות חדשות יותר בגוש דן, בקעת אונו ואזור השרון הבעיה קיימת. מים שעומדים שעות ארוכות בדודי השמש על הגג בקיץ הישראלי החם, הופכים לחממה אידיאלית לשגשוג של חיידקים שנושרים בסופו של דבר היישר אל ברז המטבח שלכם.
איך עוצרים את מה שלא רואים?
פילטרים רגילים וקנקני סינון הם כמו רשת דייגים – הם עוצרים אבנית וחול, אבל החיידקים הקטנטנים פשוט שוחים דרך החורים. כדי לעצור אותם באמת, צריך חומה.
הכירו את מערכת האוסמוזה ההפוכה (6 שלבים)
זהו מיני-מפעל טיהור מים שמותקן מתחת לכיור. במקום רשת, המים נדחפים דרך ממברנה צפופה במיוחד (0.0001 מיקרון!).
התוצאה? חיידקים, וירוסים ומתכות נשארים בחוץ ונשטפים לביוב.
הצטרפו ללמעלה מ-2,000 לקוחות שכבר שותים מים נקיים באמת.